בית ספר או בתחנת רכבת, בשדה תעופה או במבנה משרדים, משתמשים רבים ושונים כאשר לכל משתמש צרכים שונים ציפיות משתנות ואפילו יכולות אחרות. תכנון נכון של המרחב הציבורי לוקח בחשבון את מלוא הטווח של הציפיות והצרכים ומעניק פתרון אופטימלי המאזן בין הצרכים היכולות והציפיות השונות בדרך המיטבית.
במתחם נימרוב יש לעמידר דירות רבות מסיבה זו נבחר המתחם לשמש כמודל להתחדשות עירונית דווקא במקטע הכולל דיור ציבורי.
לאחר עבודת רקע רבה גלעד, בשיתוף עם משרד קרבלניק קיסר, תחת השם "עירוניות – התחדשות עירונית מקיימת" הגישו הצעה לפרויקט נימרוב – פרויקט בינוי פינוי בינוי הכולל הגדלת היצע הדיור הציבורי ודיור בר השגה תוך שמירה על איכות חיים ובשאיפה לשפר את תדמית העיר לוד.
במסגרת תחרות תכנון בית עיריית נתניה, בשיתוף משרד עודד רפופורט ומשרד קיסר-קרבלניק הוגשה הצעה להקמת בניין העירייה.
ההצעה כללה הפיכת המתחם סביב בית העירייה וליד היכל התרבות העירוני למספר כיכרות המשתלבות יחד לכלל מערך עירוני בעל היררכיה ברורה של כיכר עירונית, קישור לגן השיקמה ורחבת התרבות כאשר בניין העירייה פוצל לשני מבנים זה מעל זה מתוך כוונה להעניק דופן לכיכרות, העירוניות מחד ונגישות גבוהה לאגפי קבלת הקהל ובניית מגדל משרדים שיהווה נק' ציון עירונית בטווחים הרחוקים יותר של מבטים מחלקי העיר השונים
במסגרת משרד רם כרמי לקח גלעד חלק בצוות המתכנן של נתב"ג 2000. בעבודה מול SOM מניו יורק, טיפל גלעד במספר אזורי מפתח של מבנה צד היבשה בטרמינל. וסיע על שמירת התכנון בהתאם לדרישות החוק והתקנות.
בעבודה במשרד פסקל + ווטסון אדריכלים, לונדון ניהל גלעד את תכנון השיפוץ והעדכונים של התחנה בצומת מרכזי זה.
המזמין:רשות הרכבות הבריטית
תחנת קלפהם מתי
יחדת בהיותה צומת הרכבות הגדול באירופה. בתחנה עוברות מאות רכבות ביום. מרכבות פרבריות המהוות חלק ממערך הרכבות של מטרופולין לונדון ועד רכבות ארציות ואירופאיות. התחנה, בת למעלה ממאה שנה, מכילה 17 רציפי רכבת פעילים. פרויקט חידוש התחנה היווה אתגר במורכבותו עקב הדרישה לפרט לא רק את תוכניות העבודה אלה גם לרדת לשלבי הביצוע ולתכנן את שלבי העבודה השונים ללא פגיעה במערך תנועת הרכבות.
אימות הנתונים מתוכניות ישנות כלפי המצב בשטח היה הבסיס לתכנון. התכנון עצמו כלל קובץ תוכניות עקרוניות למראה חדיש ועדכני יותר העונה על צורכי המשתמשים השונים בצומת (כולל נוסעים במעבר) והמשיך עד לפרטי תכנון ותוכניות עבודה. ארגון דרישות הפרוגרמה שכללה חדרי המתנה, דלפק שתייה, מזון ועיתונים, ברציף עצמו, יחד עם נתוני צפיפות הקהל, דרישות מערכת הכריזה והשילוט לבהירות קריאת המצב על ידי הקהל, שליטה ובקרה של מנהל התחנה ומעל לכל דרישות בטיחות מחמירות. משימות התכנון הללו יצרו דרישה למחשבה מעמיקה על היבטי תכנון ייחודיים לרציף רכבת.
חוזי תכנון ביצוע נעשו נפוצים באירופה. המזמין מגדיר בצורה מפורטת ביותר את דרישותיו הפרוגרמתיות. מפרט מרמת חללים, ויחסים ביניהם ועד רמת הביצוע של אביזרי הפרזול או איכויות ודרישות התחזוקה של חומרי הגמר השונים. ההזמנה לתכנון מבנה טיפול במטוסים בסטנסטד באה מהקבלן שהוזמן להשתתף במכרז זה.
דרישות פרוגרמתיות ברורות אלו, מפרטי ביצוע מדויקים, וחוזה המאפשר מעט מאוד מרווחי תמרון בתכונות המבנה המוקם, חייבו לנצל עד למקסימום את תחומי ההתמחות הביצועית של הקבלן הניגש למכרז, כדי שיכולתו הביצועית של הקבלן תעניק לו יתרון.
אין המשמעות בהכרח תכנון פשטני, במקרה זה ההפך היה הנכון. תכנון מתוחכם, שניצל עד למירב את יתרונות המבצע בהקמת מבני פלדה אפשר לו להגיש הצעה, ולהתחייב על סיום הבנייה בזמן קצר משמעותית מהמבוקש.
בעבודה במסגרת משרד פסקל + ווטסון אדריכלים לונדון היה גלעד אדריכל אחראי על תכנון הפרוייקט.
מזמין:דשות שדות התעופה הבריטית
הרחבת שטח אולם הנוסעים המגיעים למסוף 4 בשדה התעופה הבין לאומי היתרו ליד לונדון, דרשה מתן פתרון המשלב את החדש בקיים ליחידה אחת. ניצול אלמנטים קימים, פרוקם, מיונם ואחסונם לשימוש חוזר, חייבו שימת לב ותכנון קפדני לשלבי הפרוק וההריסה.
רשות שדות התעופה הבריטית מרבה לעבוד עם משרד "פסקל+ווטסון" במסגרתו הייתי אחראי על תכנון ההרחבה במסוף 4. שיחזור הפרטים הקימים שאפשר את השמירה על אחידות מראה ברחבי המסוף, היה אחד הנושאים היותר קלים עקב קשרים אלו שהקלו מאוד על תהליך העבודה.
תכנון מפורט של שלבי העבודה אפשר את ביצוע מרבית עבודות הבניה והמיקום מחדש של המשרדים, תוך המשך הפעילות השוטפת במסוף הקיים. כיום פתוח המסוף המורחב ומשרת את קהל הנוסעים המגיעים לשביעות רצון קהל הנוסעים ומנהלת השדה.
משרד ריצארד רייד, לונדון צוות תכנון כחלק מצוות בין לאומי
המזמין: המשמר המלכותי ערב הסעודית
מלחמת המפרץ היוותה גורם מדרבן לשלטונות בערב הסעודית להקים בית חולים לאנשי המשמר המלכותי, והצוות הרב לאומי שהוקם למטרה זו נדרש לתת מענה בתוך פרק זמן קצוב.
מרכזי התכנון השונים (מערכות רפואיות, ומערכות בניין) היו מפוזרים באתרים שונים בארה"ב ובאירופה. לוח הזמנים חייב עדכון מתמיד של נתונים בין הגופים השונים. הצבת קווי תיחום ומרחבי תכנון הגדירו במדויק את תחומי האחריות, מרחב התמרון, ואפשריות השינוי בכל שלב לכל גוף. כושר החלטה והבחנה בין טפל לעיקר, עזר למקד את הטיפול בשאלות שפתרונן השפיע על יועצים נוספים.
במסגרת זו האחריות שקיבלתי על פיתוח ופרוט חזיתות המבנה, חייבה שליטה גם בנעשה בדופן הפנימית. מיקום המערכות הרפואיות, והשתלבותן בפרטי הבניין, היה חשוב לשם טיפול ותחזוקה בעתיד. מסיבות פוליטיות, טרם התאפשר לי לבקר באתר, שכיום אמור להיות בנוי, ואני מקווה שלא רחוק היום.
פרויקט עבור משרדי מקדונלדס באירופה, לונדון.
עם התפתחות רשת המסעדות, וכניסתן של מסעדות DRIVE IN למערך של מקדונלד'ס באנגליה ובאירופה, גילו המתכננים במקדונלד'ס שהמכונית האירופאית קצרה בממוצע מהאמריקאית. מכך נבע צורך לתאם מחדש את המרווח בין חלון ההזמנה לחלון ההגשה. למבצע זה, שהקיף מספר רב של טיפוסי מסעדות לכל הרשת באירופה, הוזמן גלעד לסייע כאדריכל.
הזזה זו, קטנה לכאורה, של מקום חלון ההגשה חייבה בדיקה חוזרת של כל ארגון המטבח ומערך ההגשה. בגוף כרשת מקדונלד'ס המיישם דרישות יעילות גבוהות, נדרש לוודא כל פרט וכל שינוי ולהבטיח שלא ייווצרו "פקקים" לאורך מסלולי התנועה של עובדי המטבח ושל המגישים.
פיתוח המפרטים חייב הבנה מעמיקה של הדרישות, התקנים והסטנדרטים בהם יש לעמוד. מובן שנדרשו פרטים שיבטיחו אחידות מראה והתאמה לקו העיצובי של הרשת. באותה מידה ניתנה חשיבות גם לשימוש בחומרים, אלמנטים ופרטים "מקומיים".